|
אור גת / 2:30 בלילה. דפיקה בדלת |
היא קמה, לא שואלת
מי שם. פותחת את הדלת
בתחתונים, גופייה ושיער מבולגן
הוא עומד שם.
היא לא אומרת מילה
רק נשענת עליו בחיבוק מנומנם
מרגישה את תנועותיו
בעודו חולץ נעליו.
הוא מרים אותה בחיבוקו
ומחזיר אותה למיטה
היא מרגישה שהוא מריח
את שיערה. היא מרגישה
את ידו מטפסת במעלה גבה
היא נותנת לו
להפשיט את הגופייה
ומנשקת צווארו
עדיין, בלי לומר מילה,
במעין הכחשה
של החודשים שעברו
והיום שמחכה בבוקר. |
|
|
אני עדיין חושב
שאין לזה שמאשר
את הסלוגנים
אומץ להוסיף לי
מילים לסלוגן
חרגול בועל
כבשים בימי חול
ועיזים בימי חג,
מוכר סמים
לילדים בני
יומם, מכה
חתולים בעזרת
קורנס, וכל זה
בגלל התסכול על
זה שיש לו זין
קטן ואף אחת לא
רוצה אותו
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: לא
נורא, יהיו
אחרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.