אתה מבין, למדתי כל היום
ובאיזשהו שלב הדלקתי סיגריה
ונסחפתי בין האותיות למעין
שלב כזה של
עבר קרוב יותר מימי הביניים
שהעסיקו אותי בשעות האחרונות.
חשבתי עליך.
אמרתי לעצמי שאולי לרגע
אני אשחזר לעצמי משהו טוב
שהיה בינינו. כך שההווה
יישכח לשנייה, ואני אוכל
למרוט מזכרוני בפינצטה
דקה אחת בינינו
שהיתה נפלאה.
לשנייה
הייתי במרפסת ההיא ביפו
והיה קר, והבאת את השמיכה
מהחדר והתכסינו בה יחד
והדלקת שתי סיגריות
ווינסטון לייטס ואמרת
שאתה חושב שאתה אוהב.
עברו שנים מאז אותו הרגע
אם אחזור לתולדות האמנות
ולפרופסור שדורשת שאדע לתארך
כל יצירה שאני רואה, הייתי אומרת
שהשנייה הזו היא
יצירת המופת של הקלאסיקה שלנו. |
