"בטח"
אמרתי,
"ברור שטוב, טוב לי כל הזמן"
ו... "כמה טוב שנפגשנו"
(כאלו במקרה) ברחוב רש"י פנת היסמן.
"אני בסדר"
אמרתי,
"אבל מה אתך? מה הענינים?"
"מה שלום הבעל? מה שלומם של הילדים?"

"את יודעת?"
אמרתי,
"את באמת מזכירה לי נשכחות"
"לא חשבתי על מה שהיה בינינו כבר ... שנים ארוכות"
"מה?! את צריכה ללכת? אבל רק נפגשנו ... את לא יכולה להשאר עוד
קצת?"
"טוב, אז להתראות."
ושוב עזבת.

ותהיתי,
בעודי מביט בך מתרחקת במהירות.
תהיתי, האם שמעת
את המלים שלא נאמרו.



גימל (כמו בגדוד העברי)

השיר מבוסס על שירו של ארוטיזמוס "אז אמרתי"