רן רוז / אצלי בדם |
מחשבות של דכאון,
ומחשבות על צימאון.
כבתה השלהבת.
אולי כי כבר לא נותר לי לקוות.
וכואבת,
כי ממך לא חלמתי לצפות.
זה חוזר,
וזה חודר,
ולא עובר,
ורק חסר.
חסר פשוט.
חסר, טעות.
ואשליות,
של ילדה שחולמת בעיות.
ומריבות.
ורק כאב.
לא נעלם.
משאיר חותם,
טבוע.
לעולם.
אצלי בדם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|