ויקסן ג'ון / רכבת |
של שמות
ופנים שהחליקו
מתוך זכרון
אל שדות נעלמים
תחנת רכבת
קולי מהדהד
אין נוסעים
כולם בכיוון השני
הולכים
או רצים
זוחלים
נושאים עמם מזוודות
ותיקים אישיים
חלקם לעולם לא ישובו
רק צילם
יושב על כסאות ההמתנה
קורא עיתון
שותה קפה
צוחק
והרכבת לא עוזבת את הרציף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|