וגם לפעמים, כשלא ראית - אהבתי
וגם כשזה לא היה ממש אני - פשוט הייתי.
וגם כשהלכת תמיד נשארת
כי לא היתה לי שום ברירה.
וגם כשרציתי שכבר לא תהיה
לא הצלחתי לגרום לך ללכת.
ושוב מסתכלת בחיי ואתה שם
ככה סתם בלי שום כוונה או דווקא,
שוב בוחנת את חיי ובלי רצון
אתה שם בכל פינה ורגע.
אז גם לפעמים כשאתה רחוק
אתה כל כך בפנים עמוק, קרוב...
וגם לפעמים, כשהיה כל כך טוב
היה כל כך רע וכואב ועצוב.
אז לפעמים, כשהיה רק רע ושחור,
חיפשתי כוכבים שיאירו אפילה,
אפילו כשאני לא הספקתי להיות לעצמי - אני,
הפכתי להיות רק נקודה שחורה.
אז תסלח לי על כל מה שעשיתי,
אולי בגלל שרק היית והלכת...
אולי עכשיו יותר בטוח לי לחזור
כשמתרגלים לחשיכה - יש פתאום כל כך הרבה אור. |
