שיר תום / חדר אטום |
עטיתי מסיכת בד לבנה
וטרקתי הדלת בקפדנות
שוכב שם
לשון מוגדלת,
פה פצוע,
יורק דם
מביט בי
תקווה לנחמה קלה. אולי
אך כיצד אוכל לעודד רוחו
כשאף המאולץ בחיוכיי מוסתר במסיכה
לאיש יקר שהנחמה לא עזרה לו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|