|
עטיתי מסיכת בד לבנה
וטרקתי הדלת בקפדנות
שוכב שם
לשון מוגדלת,
פה פצוע,
יורק דם
מביט בי
תקווה לנחמה קלה. אולי
אך כיצד אוכל לעודד רוחו
כשאף המאולץ בחיוכיי מוסתר במסיכה
לאיש יקר שהנחמה לא עזרה לו |
|
|
שלחתי את הסלוגן
שלי לעיון,
שפצור ומחזור,
והחבילה הוחזרה
לשולח, עכשיו
אני תקוע עם
הסלוגן הזה ואין
לי מה לעשות
איתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.