|
שוב את מפתה אותי ללכת אחריך
ואני צועק זו הפעם האחרונה
סוחב את הרגלים סוחבות את הגוף
שעוד מעט יהפוך לגופה
זו הפעם הראשונה
שוב את עוזבת אותי בלילה קר
אחרי שאמרת אתה מיותר
מטאטא את זעתי מהרצפה
והפעם אני בוכה ולא אתה
אז מתרגלים... ללילות אפלים
מפילים את כל העשבים
ורק אותך אני לא מצליח להוריד
על הרצפה
זו הפעם האחרונה |
|
|
בן לאדן, מה
לעשות, יוצר
אצלי הרבה יותר
אמפתייה מאשר
ג'ורג' בוש
הקטן. תודו שגם
אצלכם.
ככה זה עם
תימנים.
אחד בוש ונכלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.