|
המבט הזה מול השיירות
הוא צחוק הכי בכי שהכרתי.
במשאיות חיילים צוהלים.
טוראים היתלו איש באחיו
כיבדו בסיגריות
אחדים הניפו יד
אחרים דחפו בצלעות השכן.
ההולכים למות
מנופפים לך לשלום
מולך יקר.
איזה עולם נפלא...
איזה בוקר נהדר
ריח הדלק הנשרף במנועים
מרטיט נחיריים.
ברמזור אחד
עמדתי מאחורי משאית עופות
בדרכן לבית השחיטה.
תרנגולות ניקרו בראשי הסובבים
לשמור על הטריטוריה שלהם.
לחמו על מקומם בעולם הזה
שתיכף יגמר. |
|
|
טלנובלות זה
אופרות סבון בלי
המבטים הממושכים
בסוף הסצינות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.