אט זורמת מנגינה
ממורדות הרי שיאים
מדממת בי קינה
איך אפרו הרקיעים.
אתמולים דוהים באין
המחר כבר לא יבוא
רק היום לא מתרוקן
עת צובר בו כאבו.
בין אור יום וליל אפל
ברסיסי עבר תמים
מתרסקים שירי הלל
הזיות בקץ ימים.
דור קטן ידו שולח
תר אחר קמטי פנים
קסם המגע קולח
אל חיוך קושר שנים.
אט זורמת מנגינה
במורדות חיים אל תום
אין מורא ואין טינה
רק עצבות תחתום.
2/6/2003 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.