כשדיברתי אתך
עצב ניבט מפניך
גופך היה ברתיחה
תמיד חם וקודח
כל היום בומים ברקים
גם קטנים, גם ריסוקים
רק בזמן השינה
גופך נרגע
כל הזמן השאלה
למה, למה זה קורה לי
אני בן אדם כל כך טוב
לא מזיק
לרגע נדמה לי
שהכל נעלם בחלל
ברוח, באוויר
אני החול הכתוש
אך הטעם המר חוזר
ממלא את פי
כאילו שאין מתוק
בעולם
למה זה קורה לי
אני בן אדם כל כך טוב
יש לי רצון
שפעם יהיה לי טוב
מוקדש לחבר שלי אבי בר-גיל
מרץ 2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.