תצא נפשי אל רחוב העיר, אל היום יום.
תצא נפשי, תכלה, בהביטה שמימה.
אקרא בקול, אזעק, אל אלוהי.
אקרע נפשי, קרבי יזעק אליך,
על עוונות עמך, בית ישראל.
ארא בעוני, ישראל בניך.
לפניך אקרא, אנא רחם.
אבכה כל יום ולילה, אביט בהם.
אבכה כל רגע בהגיעי אליך.
תסור נפשי ממני לראות טובך,
בהביטי החוצה אבין נפשי.
אליך ינהרו כל כוחות נפשי,
ישוועו לעזרה מן המצר.
אליך יזעקו כל עניי ביתי,
יגוועון לפניך, תבהלם.
ולמה, למה? ה', למה?
למה תסתיר פניך כך מפני כולנו.
למה אני לבד רואה אותך היום?
מדוע זה תלך מכאן ואין עוד שחר,
למה יקדמו פניך את האור?
לבד אלך, אשאף אל בית.
לבד בהגיעי אל קצה קרחון.
מדבר שממה, וצמאון קורא אליך.
ואין אדם שלא יקרא לך. רק בוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.