פתאום משהו נתקע לי
עברו חולף על פניי
וההווה מציף בי מדי
איך חשבתי לפני שכל זה קרה
שמשהו חי לנצח.
לא יכולתי להמשיך בבת אחת
פתחתי פה כדי ללקק צלחת
ולא הצלחתי לסגור
ככה מלמלתי והפה נתקע
לא שיש חסרון בניוון
אבל הגיל קובע שהחיים זורמים,
אז כשמשהו נתקע
נוצר אסון.
משהו תקוע לי בגרון
אולי העוף שתקפתי
אני מניח שזה הדם שזורם הפוך
כי הכל תקוע
אז אין כבר מקום להגיון -
הנוף משתנה בזווית העין
מעין מסע פרידה מהעולם.
ואני חשבתי כמה מצחיק זה
כשריק לקצת זמן הוא מוות
ורגע לפני שאלתי
למה זזים
מצחיק,
באמת מצחיק שזה ככה. |