אני כל כך רוצה לכתוב לך משהו חדש, אחי.
כל כך רוצה אבל לא מצליחה!
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לך,
אבל לא יודעת מאיפה להתחיל לתאר.
אני רק יודעת שאני מתגעגעת ושאני אבוא לבקר אותך מחר.
נמאס לי כבר מההרגשה הזאת נמאס לי מהכל.
ארז, אני רוצה לבוא אלייך,
אני רוצה להיות איתך שם בתוך האדמה.
עצוב לי, רע לי בעולם הזה.
אני לא רוצה לחיות יותר.
זה חרא של עולם.
עד מתי אלוהים ישאיר אותי בעולם הזה?
הוא לא שומע לבקשתי!
ארז, הדמעות זורמות ולא מפסיקות לרדת.
וכנראה שרק עכשיו אני מתחילה לעכל,
להרגיש את האובדן,
את החור הגדול שנפער בליבי.
את החסר הכה גדול,
שמקיף את משפחתי.

אחי, אני כל כך אוהבת אותך.
לא נראה לי שאתה מבין עד כמה!