"התיישבתי מול המחשב והתחלתי להרהר בזמן שהוא הריץ את בדיקת
הזיכרון והאנטי וירוס.
אני לא רוצה לבלבל אתכם, או משהו כזה. אני אדם רגיל, באמת. אני
לא חושב בדרך כלל. אני לא פושע.
גם לא חשבתי ממש. סתם הרהרתי. באמת. זה גם לא היה בדיוק הרהור.
סתם בהיתי באוויר ונזכרתי באימא שלי."
"אתה בטוח שלא חשבת?" שאל אותו זקן הועדה המפורסם, בעל הראש
המשולש.
הוא נרעד קלות "בטוח." אמר "אני נשבע. למה שאני אחשוב? אני לא
חתרן. אני פועל רגיל" הוסיף, ליתר בטחון.
"המתן ואל תקום מהכסא." אמרה המשנה בסבר פנים חמור.
הועדה קמה ויצאה מהחדר. הם היו שלושה: זו שאינה צוחקת לעולם,
בעל העין הבוחנת ובעל הראש המשולש.
58ג הסתכל בהם מבעד לזכוכית המזוינת. אחרי שיצאו, הוא בחן את
החדר, משתדל לא להתמקד בדבר אחד מספיק זמן כדי לחשוב, כמו
שלמד. הוא ידע שהם לא האמינו לו, הרי לפני המהפך הוא היה
פילוסוף מפורסם.
מהכיסא יצאו המקבעים המפורסמים. הוא ישב רגוע, משתדל לא לרעוד.
הוא הרגיש שמלמעלה יורדת הכיפה וניסה להשתלט על דמעות ההיסטריה
שהרגיש בגרונו.
הוא הרגיש שהכיפה סורקת את מוחו, מחטטת בו.
הועדה נכנסה לחדר.
"58ג, נמצאת אשם בחשיבה ראשונית ובהסקת מסקנות." אמר בעל הראש
המשולש.
"אנו דנים אותך למחיקת זיכרון מוחלטת והורדה ברמת החיים." אמר
בעל העין הבוחנת. "בעוד שלושה ימים עליך לחזור לכאן לביצוע
המחיקה. עד אז יש לך רגעים אחרונים לחשוב."

58ג יצא מהבניין הגבוה וצעד מהר, כדי להתרחק. הוא ידע שעלו
עליו, והסיבה היחידה ששחררו אותו היא כדי שייקח אותם למסתור.
הוא חזר לקפסולה שלו וסגר אחריו את הוילון. "מה אעשה?" חשב.
הוא ויתר על זה והלך לישון. חקרו אותו במשך 72 שעות.
בחלומו הופיע העולם הישן. חופש המחשבה, היכולת להגיד הכל, נראו
לו עתה כחלום רחוק. מאז רצח רבין, העולם כבר לא ראה הצדקה
לקיום מדינת ישראל, שעברה לידיו של עראפת.
ביצעו ביהודים טבח, ו58ג היה בין המעטים לשרוד.

הוא הועבר, יחד עם כל ה100 ששרדו, לקוריאה, להיות כוח עבודה
זול. 58ג שימש כפועל במדור מחשב C5, מהפשוטים, מאז הטבח הגדול
לא נשאר לו כוח להילחם, והוא פשוט חי לו את חייו במשך זמן מה.
58ג שכח את שמו הקודם, אבל הוא היה חייב לחשוב. הוא הקים את
מחתרת 'החושבים' וניהל אותה במשך זמן מה, אבל כשכמה מעוזריו
התחילו להעלם, ביטל אותה לגמרי.

3 ימים עברו. הוא לא יצא מהקפסולה שלו אלא רק ישן וחשב קצת.
הוא צעד לכיוון הבניין. זה שימחקו לו את המוח זה דבר טוב. שוב
לא יצטרך לראות מול עיניו את ילדיו ואשתו נרצחים.
הוא נכנס לבנין, נושם נשימה עמוקה של שחרור.
השומר הפנה אותו לחדר אחר הפעם, והוא נכנס אליו. החדר היה ריק.

"שכב" אמר קול עדין. "אבל אין לי קפסולה." אמר 58ג.
"שכב על הרצפה." אמר הקול. "התהליך תכף יתחיל. זה לא יכאב, אז
תירגע."
58ג הרגיש את הכל נלקח ממנו. הוא ידע שהופכים אותו לרובוט,
והיה לו טוב עם זה.

800K50 היה מוכן לפעולה. "קום" אמר האדון. "ולך תביא לקיסר את
זה." נתנו לו מכתב והוא מסר אותו.
800K50 היה דגם פשוט לעבודות בית, והקיסר שמח לקבל אותו, כי
הרובוט האחרון התקלקל.