כן זו אני, השכנה של ישו.
פעם גרנו באותה הקומה
אבל בערך לפני 2000 שנה
הוא עבר לגור בקומה העליונה
איזה מניאק - בר מזל, דלת מול אלוהים.
היום כבר יוצא לי לראות אותו פחות
אבל, פעם היינו יושבים ביחד שעות
עם נרגילה ו"ייגר מייסטר" ומדברים על הכל.
פעם הוא סיפר לי על איזה "עם סגולה"
שחושב שהוא יחיד ומיוחד
ואני חשבתי לעצמי: "איזה פלצנים".
כעסתי מאוד ואמרתי לישו:
"איזה מין עם זה, מה הוא חושב לעצמו?!"
ובאותו הרגע ידעתי:
אני לא רוצה להיות חלק מעם של פלצנים
הרי אני מושבניקית, אנחנו אנשים פשוטים.
ישו ליטף את זקנו, חשב מעט
ואז הביט ישר בתוך עיני במבט רך וחייך.
כעבור כמה שניות, אמר:
"ילדתי הלוואי וכל מכריי היו חושבים כמוך".
בתגובה עניתי:
"מה ז"א, ברור שכולם כמוני
הרי אנחנו עולם אחד, עם אחד
כולנו בני אדם, בלי הבדלי דת, וגזע"
ואז החיוך של ישו נעלם
היה לו מבט כזה עצוב ועייף כאחד.
והוא אמר:
"לצערי הרב, בעוד 3000 שנה בערך
זה כבר לא יהיה ככה
העולם יתחלק לעמים, דתות וגזעים
יהיו מלחמות. ועם הסגולה שסיפרתי לך עליו,
יסבול רדיפות ואסונות- יקראו לזה "אנטישמיות".
ואני צחקתי, אולי בגלל שהייתי קצת שיכורה
ואולי בגלל מה שישו סיפר לי.
עניתי לישו בזלזול:
"די, ישו
תפסיק עם השטויות האלו
זה לא יכול להיות".
|