[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דר צנר
/
עוד קצת על פרויד האהוב

פרויד מחפש מוצא.

פרויד: אה... היכן אפשר לשבת?
אני: תבחר בכורסא הנוחה לך ביותר. לי זה באמת לא משנה.
פרויד: כן, בסדר גמור. (מתיישב על הכורסא הצהובה). תודה שהסכמת
לקבל אותי. אני מודע לסדר היום העמוס שלך.
אני: כמובן, היום יום הולדתך, מלאו לך היום 4 שנים, וחשוב שתדע
שאני כאן עבורך.
אין לנו הרבה זמן אז בוא נתחיל ולא נתעכב על דברים שוליים. מה
מטריד אותך בימים אלו, פרויד?
פרויד: חלמתי לאחרונה חלום שלא מרפה ממני.
אני: אני מבינה. קשה לך להתמודד איתו?
פרויד: מאד.
אני: אני רואה שאתה נסער. זה היה סיוט?
פרויד: אה... יותר בכיוון של חלום ארוטי.
אני: הבנתי. דברת על כך עם משהו פרויד? אבא, אמא?
פרויד: לא, לא, מה פתאום.
אני: פרויד החלום מרגש אותך? מביך אותך?
פרויד: מקרב אותי.
אני: למה? או למי, הוא מקרב אותך?
פרויד: לאמא, מובן מאליו...
אני: זה לא מדויק פרויד. אני חוזרת ושואלת אותך בנושא מכיוון
שזה לא מובן מאליו.
מה חלמת?
פרויד: חלמתי על אמא שרוחצת אותי בעדינות. חלמתי ש...
אני: כן?!
פרויד: שגם אני רוחץ אותה בעדינות.
אני: סליחה<&
%
? זאת אומרת, אה.. כן. תן לי להבין את זה, חלמת
שאתה, ילד בן ארבע, רוחץ את אמא שלך?
פרויד: כן.
אני: ב...
פרויד: באמבטיה, מסבן עם סבון ושוטף ומקרצף את כולה.
אני: אמממ. זו לא תופעה שכיחה פרויד, אני אהיה כנה איתך. למרות
שאחרי הכל גם מטופל צעיר ומרתק כמוך, הוא לא עניין שגרתי.  
פרויד: אז מה עושים?
אני: תן לי לחשוב. אתה ואמא, אתה ואמא...
פרויד: ואבא.
אני: ואבא? רחצת גם אותו?
פרויד: לא רחצתי, רצחתי. בחלום, הוא מת. הרגתי אותו.
אני: פרויד מה זה למות?
פרויד: המוות שייך לחיים כמו הלידה. ההליכה היא בהרמת הרגל
כבהנחתה.
האדם משתאה על קיומו ושואל את עצמו, מאין הוא בא, לאן הוא
הולך, מה מקומו בעולם, ומהו העולם הזה, שהוא חי ומת בו. יש דעה
האומרת, כי אחת הברכות, שנתברכו בהן בני-האדם, היא שאין הם
יודעים, מתי יגיע יום מותם.
אני: זיגמונד פרויד, אני המומה!
פרויד: מהמוות. כן גם אני הייתי המום. ניתן לומר שאני עדיין
שרוי במצב "תדהמתי" כזה או אחר.
אני: המוות הוא אכן סוגייה מרתקת. אך ההבנה שלך בעניין מורכב
זה היא שמדהימה אותי. האם גם אתה בין אלה שתוהים מאין באו ולשם
מה?
פרויד: לא. אני קיים בשביל לשרת מטה כלשהי.
אני: והיא?
פרויד: לא ידוע. אולי בגלל זה אני כאן אצלך בטיפול, כבר שנה,
שלוש פעמים בשבוע.
אני: זה לא דבר שלילי, נכון?
פרויד: חלילה. אם הורים לא חזקים ונאורים דיו להתמודד עם בנם,
על כל השלכותיו, הרי להם האפשרות להטיל אחריות זו על אדם אחר.
במקרה הזה את.
אני: אני מניחה. נחזור לחלום שלך. אתה בתור אדם קטן, נכון
להיום, חש סוג של איום מצד אביך, שהוא גבר מסיבי מבוגר ממך
בשנים וגבוה ממך בגובהו וברמת משכלו.
פרויד: אני סבור שאני חיי עם העובדה בשלוה. מקבל אותה. למרות
שבסתר לבי, מייחל ליום בו התהפכו היוצרות, בו תעלה עמדתי מעל
לכל דמיון. אני אהיה אז זה שימשוך במושכות.
אני: פרויד, אביך "שולט" בך?
פרויד: באותו האופן שאביך שולט עליך.
אני: סליחה? אני אישה עצמאית וחופשית, על לך לחשוב שיכול אחר
להסית אותי לדבר שאין לי בו כל עניין.
פרויד: הרשי לי לחלוק עליך. מיום היוולדך. שאני יכול רק לתאר
לעצמי שהיה מאורע משמח לביתך. מופעלת עליך כביכול "שיטת
מכירות", "שטיפת מוח", פסיבית של הוריך כנגדך. אין להסתה הזו
מטרה אישית לפגוע בך, לדכא את יצריך ומחשבותיך היו כאלה שיהיו,
אך בכל זאת היא משפיעה עליך.  
אני: פרויד עם כל הכבוד, וכל הסקרנות שלי, אני חוששת שאנו
גולשים מהנושא.
פרויד: עוד לא הגענו לנקודה המרכזית בנושא. צר לי לאכזב אותך.
אני: טוב. אם כך. תוכל להציג לי דוגמאות או להסביר ביתר סבלנות
את הסוגיה שהתחלת להציג קודם לכן?
פרויד: בשמחה. מגיל צעיר את מקשיבה, במכוון או לא, לשיחות
והערות של מבוגרים ממך על מנת לקלוט מה נכון וטוב בעולם לעומת
מה שפסול ואסור, בכל תחום שהוא. עד כן הכל טוב ויפה. אסור
להרביץ, צריך לכבד אחרים, בציבור מתנהגים באופן מאופק או
שנענשים על כך מאוחר יותר, וכו'. יחד עם זאת קולט מוחך גם
רעיונות ותפיסות שונות לטוב או לרע.
אני: אילו תפיסות למשל?
פרויד: לדוגמא, אמא שלך מספרת על השכנה או הדודה או אפילו
אחותך, שמצאה לה חבר חדש. אותו חבר מתנהל כאספן חפצים מפחי זבל
ומכירתם בשווקים זולים. אמך מביעה עמדה שלילית והסתייגות
מסיבותיה שלה (או מלמידה וחיקוי של אמה). את בלית ברירה מחויבת
לראות את הדברים כמותה. כשיגיע היום באופן לא מודע, תבחרי
באותו פקיד עירייה טיפש ורודף בצע על פני מוכר הגרוטאות, ולא
ישנה עד כמה נפלא הוא ואדיב. הדבר פועל גם הפוך כמובן, במובן
חיובי יותר.
אני: אוי פרויד. יורדות לי דמעות. זה כל כך נכון. ברק הוא באמת
עובד עירייה טיפש... אמא כל כך מחבבת אותו. אתה צודק. אני
מניחה אם כן, שהתשובה שלי לשאלתך היא כן.
פרויד: תזכירי לי את השאלה.
אני: על אבי, כן הוא שולט בי.
פרויד: ואבי שולט בי. קורבנות של הורים. טעויות שלכאורה נראות
מזעריות, יכולות לחסל אותנו בעתיד.
אני: והנורא מכל הוא שזה באופן לא מודע...
פרויד: דווקא חשבתי שזהו היתרון. אחרת לא היית מוצאת משפחות
עוד. אם ילדים היו קמים נגד הוריהם ומטיפים להם, מאשימים אותם
על גורלם שנבע בשל החינוך שהעניקו להם, לאן היינו מגיעים
היום?
אני: אינני יודעת. בגלל זה הרגת את אביך?
פרויד: לא זו לא הסיבה, הרי גם אמא אשמה באותה מידיה ואותה לא
הרגתי. להפך, החייאתי.  
אני: אני צריכה לישון על החלום הזה. אולי יש משהו בספרים או...
לא חשוב. מה שכן מציאות מוזרה היא זו אליה נולדנו.
פרויד: המציאות נולדה איתנו.
אני: אתה חושב?
פרויד: אני בטוח בכך.
אני: אז יש ביכולתנו לשנות אותה.
פרויד: אין ספק.
אני: ובכן, בנימה אופטימית זו אני מאמינה שנסיים להיום.
פרויד: ישבנו חצי שעה יותר. אבא יכעס. אמא תדאג.
אני: אני בטוחה שתסתדר. תמיד תוכל...
יחד: אני מניח...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לך ספר אתה
כל הזמן קורא בו
תפסתי ממך חכם
מסתבר שזה סתם
פורנו


קקטוס בדילמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/04 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דר צנר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה