כשתלך בגיא חשוך ביום שרב
כל אבן מתחתיך תזכיר לך איך עולמך חרב
כשכוכב מעליך ישרוק
יזכיר לך שוב איך האופק רחוק
השמיים כמובן נטולי כוכבים
ואולי רק אלוהים יודע איך עוברים הימים
איך שוב בפיתול הדרך נדמה שאין
סוף למסלול, אתה רוצה להגיע לפסגת ההר התלול
מסביבך דממת יום חול של מדבר
תצעק, תזיע, תביט לאחור אתה יודע שכבר מאוחר
וגם הצל שלך התעייף מלרדוף אחרי עצמו
גם הוא שותק בדרכו שלו
מנסה לנוע בכיוון אחד, הולך ישר ושוב נשבר
מנסה לקום מושיט אליך יד נשכב רועד בגיא חשוך ביום שרב.