אושרית בר אור / בלעדיך |
הזמן עובר ואתה יותר ויותר חסר
וכמו גלים שמתנפצים
וכמו הקצף שנמוג
עזבת אותי.
אמרת זאת אהבה אין סופית
כהמוני גרגירי החול הזהובים שבחוף
אבל גרגרי החול שלך נסחפו ברוח
ועכשיו לבדי מהלכת
מחפשת אופק חדש
שמש אחרת
חוף אחר לחיות בו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|