משרד פרסום. פינת קפה.
שני בחורים צעירים, עומדים ליד הדלת, שותים קפה ומעשנים
סיגריה.
כשהם מדברים אנגלית הם מדברים במבטא כבד וישראלי.

גיל:
אהלן ירון! מה קורה?

ירון:
בסדר. I guess

גיל:
למה guess ? מה קרה?

ירון: (מדבר בשקט)
הson of a bitch הזה צוקר, מקריאטיב דפק את הפוסט-קאסטינג של
הפרודקשן.

גיל:
אז אין פרסומת?

ירון:
יש. אבל הוא רוצה to team up עם הצוות של הקופירייטינג לפני
ולשנות את הקאסטינג.

גיל:
Wow! איזה fuck

ירון:
fuck fuck!
Now what? לחזור ל- square one עם כל הצוות. לשנות, לחשוב,
לערוך! זה delay רציני!

גיל:
אבל זה רק קאסטינג.

ירון:
כן... אבל עם צוקר who knows ?! הוא בטח ירצה brainstorming
שיקח שלושה ימים, כי כולם עובדים ב slow motion שם. עד שהרצנו
את הקאסטינג האורגינל לקח a fucking week.

גיל:
אז מה you gonna do ?

ירון:
וואלה, don't know . maybe אני אדבר עם אבנר.
See if we can get him to understand how stupid this whole
thing is.

גיל:
I don't know what to tell you. Avner is a bit problematic
when it comes to ...ביקורת

ירון:
Hey! Its not ביקורת . it's more like expressing my opinion
and thoug... though.... (מתקשה לבטא ) מחשבות.

גיל:
Ahh! You say tomato I say עגבניה. Bottom line, Avner won't
like this, not at all.
What you need to do is to confront, לעמת , tzuker with you,
and then! Avner will realize how dumb this whole....
{בחורה יפה עוברת לידם}
פפפייייי כוסס אמק! איזה כוסית! יא ראבאק! (שורק)

ירון:
וואללה! יא בנתי! יא ווארדי! יא אללה! (צוחק בקול) מה הייתי
עושה לה! פפפיי אינעל אבוק!
מאיפה זו נפלה עלינו?!

גיל:
זו?! זו חברה של צוקר!

ירון:
פפפיייי... צוקר הבן זונה!