ביום רביעי קם מר שפיץ באוזן וריחרח את ורדי הבר שצמחו לו
בכיור של הבית. היה זה יום סגרירי כמו היום הזה ממש שבו אתה
קורא את הסיפור הזה ומר שפיץ בתחת קיווה לראות איך יתפתח היום
הזה.
הוא נחל רגע על כסא המרבדים הקסום שלו, ואז קם מן הסלון ויצא
החוצה לראות מה קורה שם.
פתאום מעבר לגדר הוא ראה שם שני אנשים מתווכחים
הראשון היה מכוער כמו שהמוות בא לבקר בחצר שלו באותו יום והשני
לעומתו נראה כמו מלאך אבל מלאך המוות שחור משחר שנראה כאילו
שיש לו איזה פנס בעין הוא הלך מכות או משהו באותו היום זה לא
הגיוני חשב לעצמו מר שפיץ בעין כי מלאכים לא הולכים מכות.
הוא נענע בטוסיקו בחוסר סיפוק אקסטרווגנטי ואז נידנד אפו וצעק
-
"שומו שמיים, מי הבן-אלף שנבח עכשיו שיעמוד מולי כמו גבר?!
הלא זוהי מדינת היהודים!"
האין זאת?! |
