תסתכל אליי כשאני מדברת איתך - תסתכל לי בעיניים. תסתכל על כל
הכאב שהשארת, הבט ישר אל תוך הריקנות האינסופית. הייתי רוצה
להטביע אותך בתוכה.
תסתכל איך הידיים שלי רועדות כשאני מדברת איתך - תראה כמה הגוף
שלי מפחד רק מעצם המחשבה עלייך. הייתי רוצה להצמיד את כל
הגפיים שלך ולקשור את כולן יחד, כמו שקושרים אותי, כשמחליטים
שאני לא הגיונית.
הייתי משאירה אותך להיתלות כמו נתח בשר גדול במיוחד, בחדר
הקפאה גדול במיוחד, עד שכל העצמות שלך יקפאו וירעדו כל כך, שכל
נקישה קטנה עליהן תסדוק אותן. זה עלול לכאוב לך כמעט כמו
כשהשארת אותי תלויה באוויר, חסרת אונים כל כך, עד שכל מילה
קטנה שלך, שלא יכלה להתפרש לכיוון חיובי, הרעידה את מחסום
הפלדה שבניתי במשך זמן כה רב סביב הלב שלי, וסדקה אותו.
הכאב שלי לגיטימי, ואני נורמלית לגמרי.
אתה יודע להבדיל בין סוגי אפיזודות דיכאוניות? אני למדתי על זה
מספיק מעצמי ומאנשים סביבי. כל האנשים חווים סוג של דיכאון
בשלב זה או אחר בחייהם, ולרוב האנשים יש סיבה הגיונית; מוות,
התנתקות או ריחוק של אדם קרוב, בעיות במשפחה, בעיות בעבודה,
בעיות במדינה... ישנם מספיק תירוצים. אבל ישנם אנשים שפשוט
נופלים לתהומות עמוקים סתם כך, בלי סיבה. אני לא מהאנשים האלה,
יש לי סיבה. יש לי אותך, שיהרוג אותי לאט ובעדינות אכזרית. לא
הייתי מסוגלת לחתוך את עצמי בסכין, עמוק כפי שאתה מצליח לקרוע
ממני כל פיסה של אנושיות. מעולם לא הייתי בוחרת לעשן חומרים
שיגרמו לי להתנהג ולדבר בצורה שטותית, כפי שהכדורים הלבנים
שדוחפים לי לפה כל בוקר מצליחים.
לא מגיע לי להיות פה.
אני לא רואה את הפנים שלך בכל אחד, אני לא שומעת את הקול שלך
כשאתה לא מדבר, אני לא מריחה את האפטר-שייב או את הטבק שלך
כשאתה לא מספיק קרוב אליי. בסה"כ כואב לי, וזה לא בשליטתי. האם
זה פשע? האם זוהי אי-שפיות? אני לא חושבת כך.
בוא,
נצא מכאן, מחניק וצפוף ופה. סבלת את הטענות והתלונות שלי
מספיק. המקום הזה מתחיל להסריח, ואני לא נהנית מהחושך המוחלט.
נו באמת, אפילו לקום בכוחות עצמך אתה לא מסוגל? הנה, אתן לך יד
ואגרור אותך בכוח. בוא, נצא למרפסת, תוכל לעשן.
החזק עבורי את הבקבוק הזה. כן, אני יודעת שהוא די גדול וקצת
כבד. לא, זאת לא אקונומיקה - למרות שלא הייתה מזיקה לך קצת,
אתה נראה די זוועה, אתה יודע? כמה ימים אתה כבר בבגדים האלה?
אל תזוז, זה עלול לכאוב קצת. אוי, כמה שזה משעשע לראות אותך כל
כך קטן לעומתי, כל כך חלש מולי.
קר לך, חמוד? זה בסדר, תיכף נדליק מדורה קטנה שתחמם אותך. אולי
גם תתפוס קצת צבע, אתה נורא חיוור מאז שהפסקת לנשום. תיכף הכל
ייגמר.
