סיפורה של קייט מהטיטאניק

פחד! זעזוע, עוויתות! אלו המילים המתארות את הרגשתי ברגע זה!
אני תלויה על המעקה, וג'ייק לצידי! מבטיח שניפרד לזמן קצר. עוד
נגיע לחוף ונינשא בקרוב.
לא עליתי לסירת ההצלה. הרגשתי מחוייבות לג'ייק האהוב.
איני מצטערת על כך כלל, כי ידעתי שאם הייתי עולה על הסירה,
לעולם לא הייתי שבה!
הוא לוחש לי עכשיו שיש עוד תקווה, שאקח נשימה גדולה ועבה,
בספירת 3 לאחור, 1 ,2 ,3, או...
אני לא יכולה לעלות, הטיטאניק סוחפת אותי למטה, ואינני מוצאת
את ג'ייק - אהובי!!!
נגמר לי האוויר. אני מנסה לשחות למעלה. הגעתי, או, איזו הקלה!
אך איפה ג'ייק?
"ג'ייק, ג'ייק... איפה אתה, ג'ייק?"
ג'ייק הלך ולא ישוב. הצילו!!! מישהו עולה עליי!!!
תרד ממני, תרד. בעצם לא אכפת לי, כי ג'ייק מת, ובלעדיו אני
אכחד!
מוות ביסורים! או, איזה קור מרעיד עצמות, מקפיא! וכבר לא רואים
סירות הצלה באופק, אך הנה ג'ייק בא... "ג'ייק, הנה דלת!!!"
שחינו לשם ועלינו על הדלת.
היי, הופ - אני עליתי, אך כשג'ייק ניסה לעלות הוא לא הצליח, כי
זה הפיל אותי!
ג'ייק נשאר שם, ואני שכבתי על הדלת הגדולה. הוא שר לי שיר.
הרגשתי כמו תינוקת בעריסה!
לפתע שמתי לב שהפסיק לשיר. הבנתי שג'ייק מת - בגיל כה צעיר!
ואז נזכרתי שאמר לי לא לוותר!
סירות ההצלה הגיעו וקראתי להן, אך לא שמעו אותי! זה חייב להיות
גורלי?!
הצלחתי לשחות לשומר עם משרוקית, ושרקתי עד ששמעו אותי!
הביאו אותי לספינה קפואה!
שמו עלי שמיכות, וראיתי את ארוסי לשעבר, שיש לו אופי כה
מכוער!
לא רציתי שיראה אותי, אז הסתתרתי מתחת לשמיכתי!
אותו לא ראיתי עוד, אך שמעתי עליו המון.
התחתן, התגרש, אותי זה לא מעניין. התחתנתי, אך לעולם לא סיפרתי
מה קרה על הטיטאניק!
לא אמרתי שהייתי שם, לא סיפרתי את הזוועות! שמרתי הכל
בסודי-סודות.
ואת ג'ייק נאלצתי לזכור, והוא היטשטש מזכרוני לאט-לאט! אפילו
תמונה שלו אין לי.
רק התמונה שבה הוא צייר אותי... עכשיו מצאו אותה, וזה נורא
ריגש אותי!