ושוב אני קצת מרגיש לא אני,
רגע לבד במצב דיי זמני.
אפשר, להבין אותי וזה לא יעזור,
המציאות שוב גורמת לי אליך לא לחזור.

ושוב הכל מסתבך לי פתאום,
אין מחר כי קשה לי היום.
אפשר, לא לרצות אותי וזה לא ייעלם,
המציאות שוב גורמת לי עליה לשלם.

בדמעות של שתיקה, את מחכה שנחזור,
וזה לא יקרה כי לא רצינו זאת.
לאהוב בדקה, זה לא יעזור,
זה לא יקרה, זאת מן הרגשה כזאת

של נפרדים. זה קורה גם לשנינו,
דמעות של שתיקה מפרידות עכשיו ביננו.

ושוב הכל נהרס לו לאט,
תני לי הכל כי נמאס מכמעט
איתך, לא מבין אותי, וזה קשה לחזור,
המציאות מבהירה ששום דבר לא יעזור.

זה לא ברור לי, כי אין אף אחד,
וקשה לי ביחד, כששנינו לבד.
אפשר, לא חשוב על זה, אך זה ימשיך לכאוב,
המציאות שוב גורמת לי אותך לא לאהוב.

בדמעות של שתיקה, את מחכה שנחזור,
וזה לא יקרה כי לא רצינו זאת.
לאהוב בדקה, זה לא יעזור,
זה לא יקרה, זאת מן הרגשה כזאת

של נפרדים. זה קורה גם לשנינו,
דמעות של שתיקה מפרידות עכשיו ביננו.