|
כעצם נזכרתי בו
חשבתי שהוא מחוצקן ומתוסבך
אבל במקום אחר
היו לו עינים שקופות כל כך
כמו קרח, וגוף שבטח אלוהים שואל
את עצמו לאן הוא נעלם לעזאזל
חשבתי לא חשבתי
זה התאים לי ככה,
פי מאה, פי מאה מליון
לדלות אותו מהתנועות שלו
עוגיות מתוקות ודביקות לדמיון
מוזר לגלות איך כולם מתפרקים
אפילו אין כבר למי לשמור טינה
איפה היית כולך
כששכחתי בלי כוונה
איזה עיניים, שכחתי כבר כמה
הן יפות
כמו קרח, שקופות.
|
|
|
אתה!
כן כן אתה, זה
שיושב שם ובוהה
במסך הכתום, זה
שמה זה מת
להשתין, אבל מצד
שני, ממש מתאים
לו שוקו, אבל מה
זה אין לו כוח
ללכת עד למטבח,
מצד שני -
השירותים רחוקים
יותר מהמטבח
בשלושה צעדים.
בקיצור - רואה
את הבלונדינית
ששרה עכשיו
בטלויזיה?
היא ביקשה ממני
למסור לך שאתה
בכלל לא משהו.
קרנפית התותים
עושה לשכל שלכם
נעים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.