פעם היית גבר קשוח
לא דפקת חשבון,
צברת ממון.
הטוב שבך חלף עם הרוח,
אטמת לבך בפני רגשות.
הצבת מסך בפני אהבות,
פגעת בכל נערה,
לא הושטת ידך
לאדם בצרה.
השררה והכוח היו חלקך,
נהגת בכל כמו היה רכושך.
השנים כך חלפו בבדידות מזהירה,
עד שמלך חדש נכנס לזירה.
את הכתר הסיר מעל לראשך.
כבר אין מלוכה ואין ממלכה.
עכשיו אתה
גבר חולם בחדר קטן,
אפוף בעשן.
עטוף בין קירות, בודד ונשכח.
כמו עלה של שלכת
בו הרוח תכה.
תישאנו מכאן אל לאן שתרצה,
לא שייך כבר לזמן.
גבר עייף מרחף,
מבקש רק טיפת אהבה
ומעט מנוחה.
מבקש להניח ראשו בחיקה של אשה
ולשמוע את דופק ליבה.
שמוכן את נפשו להפקיד בכפה
ולתת לה הכל מתנה.
אבל אין שום אישה
שתיתן את חיקה
לגבר חולם והוזה
עם לב שכזה. |