לקום בבוקר לראות את השמש ולהתנצל... סליחה שמש סליחה עולם.
אתה הולך לישון בלילה וחושב שאם לא תקום אז יהיה בסדר ואולי שם
יותר גרוע. מי יודע? כל מה שבעצם אני רוצה זה להיות בסדר אבל
מה זה בכלל אומר? אני צריך ללקק ישבנים כדי שיגידו הוא בסדר?
אני חייב לעבוד כלל חיי כדי שיגידו ואללה בחור חרוץ אחלה
בנאדם? כוס עמק העולם! אולי מישהו היה צריך לזרוק איזה פצצה
שתעיף אותנו קיבינימט ונתחיל מההתחלה. אבל אז בטח ההינו עושים
את אותם טעויות. ממציאים דברים שבסופו של דבר הם אלה שיהרגו
אותנו ומנסים להמציא תרופות נגד המוות. אף פעם לא נלמד. אז
חשבתי לי: מה אני צריך לעשות? לשחות עם הזרם? הכי קל זה לשחות
עם הזרם, להסחף יותר נכון אבל זה גם הכי משעמם. אז לא. להיות
שונה זה אני. לא יודע איך אבל מחר כשאקום, אם אקום אני אברך את
השמש ואתחיל דף חדש. אני יהיה אופטימי. בסוף, זה מה שעושה אותי
שונה... שלום עולם יפה!