אפשר לדבר על כל העולם
על שמיים כחולים,
שדות כוכבים.
על ספרות שפרחה
עץ שנתלה
על דרור שפגוע
כנפיו שבורות
מרפרף מעל לאוזניים כבויות
ברגע נתון, הכל נעלם
השמיים נכבו
חור שחור שנוצר.
העיניים סגורות
והראש על הכר
תפילה אל העץ -
"אל תיקח עוד אחד"
ושוב המשכים.
בקשה לעזרה
יד מגששת אחר לשון שובבה
העגיל הכסוף
מתנדנד על הסף
שיחה נלהבת
על כל מה שעכשיו.
חששות שעברו
לפני שנים אין ספור
נמצאות שוב בחושך
למען ישבע רצונו
והלב עוד שומע
קורא כל מילה
יוצא לעולם, כעת בודדה.
שוב פחד נסתר
התרגשות איתנה
ואולי... עכשיו, עבר שנגמר
אהיה חכמה
לא אכנע
אפשר לדבר על כל העולם
שמיים כחולים, שדות כוכבים.
אך ברגע נתון, הכל שוב נכבה
חור שחור שנוצר
עוד כוכב שנשבר.
ערן - מרץ 2004 |
