הוא לא ראה את העולם
בקושי ראה את העיר
הם לא רצו שיהיה כמו כולם
הם לא רצו שיכיר

היה צופה מהחלון
במהלך כל יום
וראה את האחרים
שמשחקים בחוץ
רצה גם לשחק ולרוץ.

האחרים צחקו עליו
מסתכל מכלוב עשוי מזהב
וידיו כבולות במשי
דמעה מטיילת על הלחי

היה צופה מהחלון
במהלך כל לילה
היה שולח את הדמיון
שיביא לו חלומות הביתה

עם השנים הוא למד לרצות
אך הם מנעו ממנו לבצע
חיפש את חייו האבודים
אך הם מחקו כל ראייה

הוא יודע שיום אחד יבוא החופש
יש לו כבר תכנית
הוא לומד מאחרים
פיסה אחר פיסה מרכיב את החיים