יושב לי על ספסל בעיירה מונסטרטאל מאחורי שוצף לו פלג ובו מפכפכים מי שלגים מפשירים כמו בשירים מארץ אחרת מולי הר ירוק משובץ גוונים אפור וחום משחקים משתנים תחת שמי אביב תכולים בהירים מקנא בשפע הזה בטוב האדמה בירוק הלא משתנה כל מה שאין ולעולם לא יהיה במולדתי שלשמחתי היא כל כך רחוקה ממני עכשיו וליבי רווי היופי הזר חסר כל געגוע אליה עצים חנוטי חורף מגורים להתעורר בידי דשא צעיר ורענן באפרים הפזורים על מרגלות ההרים פושה האביב ברחש מתקתק דווה ליבי, פרפורי קנאתי בפרפר המרפרף מול עיני אמנם בתם יומו ימות במהרה אך בן בית הוא כאן ולא זר. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|