הילה מור / ואולי לא... |
הקול שלך היה חד, וגופותינו היו צמודים.
רגלי רועדות, אך אני לא פוחדת.
מתמסרת בקלילות, כאישה מחותנה.
הרגשתי רע, הרגשתי זולה,
וזולה עוד יותר, כשלשונו של אחר,
ליקקה את רוקך מצווארי יום אחרי..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|