אל, אל מלא רחמים,
ברכת אותנו מכל העמים.
הו אל, אל מלא רחמים,
גשמיים עשיתנו וקדושים,
גלעין תשוקתנו עטוף בדמים,
גלעד טוהרנו עקוב מאחים,
קין והבל בתקוות האלפיים.
עוד לא החכמנו מאומה,
רק יראים מעצמנו נהיינו אפיים.
אל, אל מלא רחמים,
ברכת אותנו מכל העמים.
הו אל, אל מלא רחמים,
עקד עקוד את בני השה התמים,
וראה אמונתי לא נופלת מאחרים.
אקריב את יצרי לאבן-מילואים,
אשרוף עברי למען שלטון פחדנים,
שישקשקו אדישים לכוחי, חוכמתי,
ולא ישוללו בטיפשותי, אווילות אבותיי הקדומים.
אל, אל מלא רחמים,
ברכת אותנו מכל העמים.
הו אל, אל מלא רחמים,
גשמי תרעומת ירדים משמי מלאכים,
טיפות יבשות-תרכוזת מזור,
אך בשלהבת העיוורון אין אנו לוגמים,
צבועים, ענוגים, תר"יג מצוות אנו מלאים -
כי תיריקאתנו הבלעדית היא סם השוכרים.
אל, אל מלא רחמים,
ברכת אותנו מכל העמים.
הו אל, אל מלא רחמים,
נטשת אותי בשעת גדולתי,
רועד במיטה, חורק חרישי חלוני -
כמו נחש העדן שוכב על גחוני -
משרבב הבטחותי לכל עבר, גם לשוני,
תפוח דמים מונח לצידי -
ממנו נוזלת תמימות מתבונה שהיא בריאתי.
אל, אל מלא רחמים.
ברכת אותנו מכל העמים.
הו אל, אל מלא רחמים!
דשן אני משקרי האדם -
אין זו אשמתך -
כי ברגע של חולשה -
אין אנו יכולים לסלוח לעצמנו -
רק לבקש את רחמייך.
אז אל, אל מלא רחמים,
ברך אותנו מכל העמים,
שנמשיך לחיות חיי בורים,
כקין והבל בתקוות האלפיים. |