השאלות הבלתי נפסקות.
תמיד אותן שאלות, תמיד אותן תשובות.
"הכל ידוע מראש ונשכח מהלב".

איך היה,כאב לך!?
כן, כאב.

ירד דם?!
קצת.

בכית?!
לא, למה אני צריכה לבכות?

היו נרות?!
לא.

מוזיקה?!
כן.

איזו?!
ברי סחרוף.

גמר מהר?!
לא יודעת, לא שמתי לב.

גמרת?!
לא.

למה?!
התרכזתי בכאב.

אז לא נהנת?!
נהנתי, לא במובן של לגמור, במובן של חוויה.

הייתה ארוחה לפני?!
לא.

למה?!
ככה.

פחדת? היית לחוצה?!
לא.

היית ערומה?!
לא, עשינו את זה עם בגדים... בטח שכן.

עם קונדום?!
שניים.

איך?!
אחד ואז עוד אחד.

הוא הרגיש משהו בכלל?!
כן.

איך היה לו?!
תשאלו אותו.

את אוהבת אותו?!
כן.

הוא אוהב אותך?!
אני חושבת שכן.

היית מוכנה?!
כן.

את מצטערת?!
לא.

זה מה שחשוב.

אם זה מה שחשוב, למה כל השאלות ה"לא חשובות"?
כדי לדעת.
אה, טוב.

24.9.2003