ורד גל / רק אויר |
אני רואה אותך מולי,עומד.
אני מנסה לגעת,
ורק אויר.
אני רוצה לחבק,
ורק אויר
אני רוצה את מגע שפתייך,
ורק אויר.
אני נמצאת לבדי בחדר,
חושבת עלייך,
ומדמיינת.
נזכרת.
בוכה.
מסתכלת על הטלפון שנשאר דומם.
מציצה בשעון שלא מפסיק לתקתק.
מביטה סביבי,
הכל ריק.
רק אויר
אני אוהבת אותך,
לוחשת.
אין קול ואין עונה,
רק אויר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|