ראיתי פעם ראיון עם מפיק פורנו גרמני, שנחשב לאחד מהבולטים
בעולם. והוא אמר, שכל סרט אנאלי טוב מתחיל בחוקן טוב. בדיוק
התקנתי תוכנה לשיתוף קבצים במחשב. אני לא רוצה לעשות פרסומת,
אז אומר רק שבשם של התוכנה יש אות באנגלית, ושם של חיה שלא
מסוגלת להתרבות. אז התחלתי להוריד כמו מטורף סרטים של חוקנים.
אני לא יודע אם זה ככה אצל כל חולי הפורנו, אבל אצלי זה בא
בתקופות. היתה תקופה של מציצות, שבה הורדתי תמונות (בתקופה
ההיא סרטים היו נדירים) של בחורות עם זין בפה. בתמונות האהובות
עלי הבחורה הביטה כלפי מעלה, זה מוסיף לגירוי - כך רואים את
הנאמנות שלה, היא מסתכלת מלמטה על המאסטר. אחר כך הגיע עידן
התחת. בעיקר תחת כושי חטוב. פה התחילו להיכנס כבר סרטונים של
דקה, ואני גיליתי את עולם החדירה האנאלית. משם עברתי
למאנסטר-קוק, כלומר איברי מין גבריים עצומים. קראתי להם
מרחיבי-תחת. מה שהכי אהבתי, היה רגע החדירה הראשונית.
כל פעם היה ז'אנר, שמדליק אותי, ואחרי תקופה מסויימת זה התחיל
לשעמם ונמאס. אז עברתי לז'אנר אחר. יפניות מחרבנות - קוקסינלים
- ילדות קטנות, שגבר אירופאי מזדקן מפתה אותן - תקופה מסויימת
של גייז - ראיונות של בחורות, שרוצות לעבוד בתעשייה והפגישה
הראשונה (והתקיעה הראשונה) מצולמת.
תור הזהב של החוקנים הגיע בתקופה טובה מבחינה טכנולוגית.
הורדתי סרטים של שעה וחצי ב-40 דקות. סרטים של חוויות חוקן
בלבד. כבר נגמר לי המקום בדיסק הקשיח ונאלצתי למחוק סרטים של
קוקסינלים וגייז. חוקן היה הלהיט.

זה היה טבעי לגמרי, שבשלב מסויים אני ארצה לנסות לעשות חוקן
בעצמי. אחרי כל אותן שעות, שביליתי מול רקטומים משפריצים,
רציתי לטעום גם, לחוות את התענוג. התחלתי לחסוך שקל לשקל
ולבסוף, כשהיה בארנקי סכום נחמד, הלכתי לקניות.
נכנסתי לחנות סקס בראשל"צ, שם מוכר ידידותי המליץ לי על ערכת
חוקן ביתית במחיר שווה לכל נפש. חזרתי מהר הביתה עם הרכישה
החדשה, מת כבר לנסות אותה.
בשניה שנכנסתי, פתחתי במרץ את האריזה, כמו ילד נרגש בבוקר חג
המולד. קראתי ברפרוף את ההוראות. הנחתי, שאחרי צפייה בעשרות
שעות של חוקניאדה, אני יודע מספיק טוב מה מכניסים לאן.
התפשטתי, נכנסתי לאמבטיה עם הצעצוע החדש ועם כוונה לשטוף את
עצמי לא רק מבחוץ הפעם.
יצאתי משם אדם חדש. אני חושב, שירדתי איזה קילו אחרי כל החרא
הזה. פשוט מדהים, מה שיוצא משם בפעם הראשונה. סידרתי לחוקן שלי
מקום יפה באמבטיה. אם למברשת שיניים מגיעה פינה מיוחדת, הרי
שאין מקום לקפח מכשירים נוספים.

בימים הבאים החדרתי לעצמי מנהג חדש - חוקן יומי. ובשעות הפנאי
גלשתי לאתרים המוקדשים לחוקנים, וקבוצות דיון של חובבי שטיפת
מעיים. שוב מצאתי את עצמי מתבעס מהעובדה, שאני לא מדבר גרמנית
רהוטה.
באחד הערבים, בעודי גולש באתר של סבתא הולנדית, שהקדישה את
שנות הזהב שלה לאיסוף חוקנים מכל העולם (לא רק איסוף, אלא גם
תיעוד עצמי שלה משתמשת בכל דגם), נחשפתי לראשונה למה שנקרא
בהגה המקצועית "קירפוד". מדובר בזן מיוחד של קרפדת-מחילות,
שתופסת את מזונה על ידי ליקוק של דפנות המחילה שלה. הסבתא
ההולנדית החביבה, מסתבר, היתה אחת היחידות בעולם שחשבה על
הרעיון של שילוב בין חוקן להחדרת יצור חי. היא פיתחה מכשיר בעל
תא אכסון של 25 ליטר, וצינור בעובי 8 ס"מ, אשר מתחבר למנוע
קטן, שדוחס את תכולת הכלי באיטיות.
לתוך המיכל ניתן להכניס כל חיית מים הקטנה מ-8 ס"מ, מלבד מספר
זנים של נחשים העלולים לא לצאת, אלא להתחפר עמוק יותר. היה
מקרה אחד בברזיל, שבנאדם מת בגלל סיבוכים של צלופח.

בכל מקרה, קשה לי לכתוב, כי יש פה קפיצות ואני עייף. אני כרגע
נמצא על מטוס להולנד. הסבתא מחכה לי עם ה"מזמבר 2000" ועם חופן
קרפדות, ונראה לי שאני אתפוס איזו תנומה טובה. נקווה, שלא יהיו
יותר כיסי אוויר, כי זה לוחץ מדי. בטיסה חזרה אני אשתמש בפלאג
האנאלי הקטן יותר.