[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אנינה - דראג קווין בלונדינית בשנות העשרים לחייה. היא עדינה,
גבוהה ורזה ובעלת גינונים והליכה של דוגמנית. היא מאששת הרבה
פעמים את סטיגמת הבלונדינית הטיפוסית: היא אוהבת אופנה,
תכשיטים, איפור, מוצרים לשיער, נעלי עקב, אך למרות שהיא מאוד
בולטת בנוף האנושי, היא מאוד קלאסית. לפעמים כשהיא מאבדת את
סבלנותה, היא נוטה להיות בוטה ולהגיד לאנשים דברים בפרצוף. היא
קלת דעת, אך עם זאת מתעניינת בפילוסופיה. חיה לבדה כבר שנים,
לאחר שעזבה את בית הוריה, שלא הבינו אותה ולא היה להם רצון
להכיר אותה לעומק. מגיל 0 הבינה שהיא לא כמו שאר הבנות.

1. פנים. מקלחת. בוקר.

כתובית- "1987"
אנינה כילדה בת 12, עומדת מול המראה במקלחת, כשהיא מאופרת
בכבדות ולראשה פיאה ענקית, עושה ליפסינג לשיר ישן בצרפתית.
(אופציה- "je lattand")

אנינה (v.o)
זאת אני. הייתי עוד קטנה. אבל כבר אז ידעתי שיש לי נשמה של
אמן.

2. פנים. בית אנינה. בוקר.

כתובית- "כעבור 10 שנים"
דלת חדר השירותים. קולות גניחה נשיים נשמעים מחדר השירותים.

אנינה (v.o)
הכל התחיל בבוקר רגיל לגמרי. קמתי, צחצחתי שיניים, נכנסתי
לגמור את העניינים במקום חשוב.

לפתע נשמע קול הורדת המים באסלה. הדלת נפתחת ומשם יוצאת אנינה,
לבושה בחלוק בית בצבע פסטל.

3. פנים. בית אנינה. בוקר.

אנינה מתקשרת לחדר מיון.
פקידה:
בלינסון?

אנינה:
הלו? זה בלינסון?

פקידה:
כן זה המיון במה אפשר לעזור?

אנינה:
אולי תוכלי לעזור לי.

פקידה:
מה?

אנינה:
שורף לי בין הרגליים. זה כאבי תופת, פשוט שורף לי וניסיתי הכל,
שמתי משחה, שמתי קומפרס, אני לא יכולה לסבול את זה יותר.

פקידה:
גברת, אני לא מבינה את הבעיה שלך.

אנינה:
מה את לא מבינה? גם לך יש כזה, לא? אף פעם לא שרף לך? את לא
מבינה אותי? שורף לי, לא נעים לי להגיד את זה שוב ושוב, אבל
פשוט שורף לי. אם הייתי יכולה הייתי מצלצלת למכבי אש אבל הם
בטח לא יכולים לעזור לי, ואני מרגישה שאני מתעלפת עוד שניה.
אני לא יכולה לשבת ולא יכולה לסגור את הרגליים.

פקידה:
אז תבואי אלינו לבדיקה.

אנינה:
מה בדיקה? זה ממש מביך, שאיזה גינקולוג יסתכל לי שם למטה? לא.
אני מדברת איתך כאישה אל אישה, מה אני יכולה לעשות? כבר ניסיתי
הכל.

פקידה:
איך קוראים לך?

אנינה:
מה זה משנה?

(מסתכלת במגזינים שמונחים לה על השולחן, באחד מהם ג'ניפר
אניסטון על השער)

אנינה:
ג'ניפר. ג'ניפר אניסטון.

פקידה:
אין לנו כזה שם במחשב. זה השם האמיתי שלך?

אנינה מנתקת את הטלפון. היא שמה מעיל ולוקחת תיק קטן ויוצאת
מהבית.

4. חוץ. רחוב. יום.
אנינה מתהלכת ברחוב, מסתכלת ימינה ושמאלה ונכנסת לבית מרקחת.

5. פנים. בית מרקחת. יום.
אנינה ניגשת לרוקחת. בזמן שהיא מדברת עם הרוקחת, התור הולך
וגדל מאחוריה.

אנינה:
סליחה.

רוקחת:
כן, מה את צריכה?

אנינה:
שורף לי ה... (מגרדת בעין)

רוקחת:
עין?

אנינה:
כוס.

רוקחת:
גברת, איך את מדברת?

אנינה:
מה אמרתי?

רוקחת:
בשביל לקבל תרופות לשם צריך מרשם רופא.

אנינה:
למה?

רוקחת:
כי צריך.

אנינה:
אין לי.

רוקחת:
את צריכה לראות רופא.

אנינה:
אתם צריכים לשנות את כל המערך הזה שלכם פה.

רוקחת:
גברת...

אנינה:
לא, באמת, בשביל מה אני צריכה לחכות לרופא עכשיו? בנאדם עומד
פה ומסביר לך ששורף לו הכוס, והוא צריך טיפול מיידי, ואת שולחת
אותו לרופא! למה אי אפשר לפתור עם הרוקח בצורה דיסקרטית
ומיידית? אני לא יכולה אפילו ללעוס מסטיק מרוב ששורף לי.

מאבטח גדול נצמד לאנינה. אנינה מסתכלת עליו בפחד.

מאבטח:
גברת, בואי איתי. (הוא מתחיל לגרור אותה איתו)

אנינה:
אבל לא קיבלתי...

רוקחת:
תכף תקבלי, אם לא תעופי מפה קיבינימט.

הפציינטית הבאה ניגשת לרוקחת.

6. חוץ. רחוב. יום.
אנינה מחוץ לבית המרקחת. היא מוציאה מהתיק מראה ומסתכלת על
עצמה. לפתע מתנגש בה בחור ושמו שי.

שי:
סליחה.

אנינה:
היי.

הבחור ממשיך ללכת, אך הוא מסתכל לאחור על אנינה, נראה לו מוזר
קצת שהיא אמרה לו היי.
אנינה מחליטה ללכת אחריו. הוא מדי פעם מסתכל לאחור. היא ממשיכה
ללכת אחריו.
Point of view - ישבנו של הבחור הולך מנקודת מבטה של אנינה.
אנינה ממשיכה ללכת ולפתע היא מחליקה. הבחור שומע את הנפילה ואץ
לעזרתה.

שי:
את בסדר?

אנינה:
כן, נראה לי שדרכתי על חרא של כלב.

שי:
(מושך אותה, מנסה להקימה) בואי.

אנינה:
לאן?

שי:
לקום.

אנינה:
אוי איזה ג'נטלמן, אני מתה (משפשפת את הנעל על המדרכה).

שי:
כמעט פתחת את הראש.

אנינה:
את הראש כן, את הרגליים לא, יש לי בעיה של נשים. אני אנינה.

שי:
שי.


אנינה:
(מצחקקת) You dont look so shy to me.

שי:
תשמעי, אני ממהר לעבודה.

אנינה:
אתה צריך טרמפ?

שי:
לא.

אנינה:
(מחויכת) שטויות, גם ככה אין לי אוטו. (צוחקת) נלך?

7. חוץ. מחוץ למוסך ברחוב המסגר. יום.

שי ואנינה הולכים ברחוב ומדברים. אנינה מעשנת.

שי:
(צוחק) צביקה פיק?

אנינה:
מה, לא?

שי:
לא יודע.

אנינה:
מה, לא היית רוצה שאיזה סלב ישיר אצלך בהלוויה?

שי:
לי זה לא ישנה אם שלמה ארצי ישיר מעל הקבר שלי או שיהיה רק שמע
ישראל.

אנינה:
עדיף שמע ישראל.

שי נעצר מול מוסך.

שי:
הנה זה.

אנינה:
מה, מוסך?

שי:
כן.

אנינה:
דווקא מאלף. תמיד רציתי לעשות את זה עם כושים. ומוסכניקים!

שי:
(מצחקק באי נעימות) טוב, תשמעי, אני צריך להכנס.

אנינה:
לפחות...

שי:
מה?

אנינה:
אוף, אני מרגישה כאילו יצאתי מה זה חולת נפש בשיחה הזאת איתך.
מרוב התרגשות התחלתי לדבר על... לא יודעת... צביקה פיק וסקס.

שי מנשק לה את היד.

אנינה:
אמא'לה.

שי:
(בשרמנטיות) סקס זה מצוין.

שי ממהר להכנס, משאיר את ידה של אנינה באויר ואת פיה פעור. היא
ממלמלת.

אנינה:
כן, אני אוהבת... סקס...

היא בולעת רוק.

8. חוץ. חוף הים. יום.

אנינה מניחה את התיק שלה ליד כסא נוח. היא מתפשטת, ונשארת
לבושה רק בבגד ים זעיר. שני בחורים עוברים, מסתכלים עליה, אחד
מהם שורק. היא מחייכת אליהם, ועושה פוזה סטייל דוגמנית. גם את
החזייה היא מורידה (יחד עם המילוי שמודבק לחזייה מבפנים),
ונשארת עם שתי מדבקות על הפטמות שלה (ועם עקבי הענק שלה). היא
מתיישבת על כסא הנוח ומרימה את נעליה על הכסא כך שעקביהן ייראו
מפלצתיים בהשוואה לגופה הקטן.
כדור מתגלגל לידה. ילד מגיע לקחת את הכדור. הוא בוהה באנינה.

אנינה:
מה?

הילד ממשיך לבהות.

אנינה:
מה אתה רוצה ילד?

הילד לא אומר כלום ולא זז.

אנינה:
מה אתה מסתכל?

מגיעה בריצה ילדה, חברתו של הילד. היא נעצרת מול אנינה.

ילדה:
את דוגמנית?

אנינה:
כן.

ילדה:
את בפסטיגל?

אנינה לא עונה והילדים לא זזים.

ילדה:
(לילד) תראה, אין לה ציצי.

אנינה:
(תופסת את הכדור וצורחת, מזווית נמוכה) תעופו מפה לפני שלא
תוכלו לשחק בכדור הזה לעולם.

הילדים חוטפים את הכדור ובורחים בצרחות. אנינה מחייכת.
כעבור כמה דקות עובר במקום שיכור. הוא שותה בירה ומתנדנד ימינה
ושמאלה. לפתע הוא נתקל בכסא של אנינה ומקיא את נשמתו על גופה
החשוף. היא צורחת, אוספת את חפציה ובורחת משם.

9. פנים. חדר איפור. יום.

אנינה לובשת סינר ארוך ומתיישבת מול בחורה שהיא אמורה לאפר.
הבחורה, אסנת, מסתכלת על אנינה. שתיקה ארוכה.

אנינה:
אני מצטערת שאני ככה, פשוט עברתי חוויה מזעזעת היום. (פותחת את
ערכת הפודרה ומתחילה לפדר את אסנת).

אסנת:
מה קרה?

אנינה:
עזבי, לא משנה. העיקר שאני כאן עכשיו, בריאה ושלמה. ולא מסריחה
מקיא.

אסנת:
את מסריחה מז'אן פול גוטייה.

אנינה:
אני מעריצה את ז'אן פול גוטייה. (מתחילה לאפר את עיניה של
אסנת)
אל תשאלי. מרוב שאני נסערת שכחתי בכלל שאת מתחתנת היום.

אסנת צוחקת.

אנינה:
אל תזוזי אני עושה לך עם איי ליינר!

אסנת:
סליחה.

אנינה:
מתרגשת?

אסנת:
מאוד.

אנינה:
אני מתה להתחתן. וילדים. אני מתה על ילדים.

(inter cut - אנינה ושני הילדים מהסצנה הקודמת מסתכלים זו על
אלה.)

אנינה:
אבל קודם שיעבור לי השריפה. אני מהבוקר מסתובבת ופשוט שורף
לי.

אסנת:
איפה שורף לך?

אנינה:
את יודעת, במרתף.

אסנת שותקת כלא מבינה. אנינה מפזמת לעצמה, לפי מנגינת "שמח
במטבח", תוך כדי איפור.

אנינה:
תמיד שורף לי המרתף, שורף לי המרתף, שמח במרתף שלנו...

אסנת:
אנינה, מה זה המרתף?

אנינה:
מה, את לא יודעת? זה ה...

אסנת:
הכוס?

אנינה:
(נבהלת) כן! חשבתי שלא מנומס להגיד את זה לבחורה שמתחתנת היום.


אסנת:
אבל אנינה... חשבתי שאת כזאת..

אנינה"
מה, אחת ששמה זין?

אסנת:
חשבתי שאת לא באמת...

אנינה"
מה?

אסנת:
את יודעת, נקבה.

אנינה"
אני נראית לך משהו אחר?

אסנת:
לא יודעת, חשבתי שאת... טרנסווסטיטית. את יודעת, דראג קווין?

אנינה מביטה בה כמוכת הלם.

אסנת:
(היא בהילוך איטי, קולה מעוות ואיטי) גבר שמתחפש לאישה?

10. פנים. קליניקת גניקולוג. אחה"צ.

אנינה מתכוננת להתיישב על כסא הגניקולוג בעוד הגניקולוג לובש
את כפפותיו ומתכונן לבדיקה.

רופא:
כמה זמן הצריבה נמשכת?

אנינה:
מאתמול. אבל אני מרגישה כאילו זה ככה מאז שנולדתי.

רופא:
מתי בפעם האחרונה קיימת יחסים?

אנינה"
אני לא זוכרת. נראה לי שהיום בבוקר. (מורידה חוטיני קטנטן מבעד
לחצאית המיני)

רופא:
טוב, בואי נבדוק את זה.

אנינה מפשקת את רגליה. הגניקולוג מציץ.

רופא:
אה.. את בטוחה שהגעת למקום הנכון?

אנינה:
למה?

רופא:
כי אני רופא נשים.

אנינה:
נו, רופא נשים - אישה.

רופא:
אבל יש כאן בעיה בסיסית. את במקום הלא נכון. הסתכלת שם למטה
פעם?

אנינה:
טווווווב...

אנינה קמה, לוקחת את התחתונים שלה.

אנינה:
מעניין מה היפוקרטס היה אומר על זה.

היא עוזבת בטריקת דלת.

11. פנים. בית אנינה. אחר צהריים.
אנינה פותחת את דלתות הארון. מהארון, שבו מונחים אינספור
תכשירי איפור ומוצרי טיפוח, היא מוציאה מראה קטנה. היא מתיישבת
על כסא, מרימה את רגליה, שולחת את המראה למטה, ומזדעזעת.

12. פנים. שירותים. אחר הצהריים.
אנינה רוכנת על ברכיה אל עבר האסלה ומקיאה את נשמתה. היא
מקפידה להחזיק את השיער שלא יתלכלך.

13. פנים. מקלחת. אחר צהריים.
אנינה מתקלחת, המים זורמים חזק, והיא בוכה בכי תמרורים.
קאט אל- אנינה בקלוז אפ, מול המצלמה, לראשה מגבת, מורחת את
האודם מחדש לאט לאט, ואז מהר יותר ויותר, עד שהאודם חורג את
גבולות השפתיים, והיא לא מפסיקה למרוח אותו, בתנועות מעגליות
שוב ושוב.

14. פנים. חדר. ערב.
אנינה צופה בשקופיות מילדותה ובוכה. התמונות שעוברות הן תינוק,
לאחר מכן ילד אנדרוגני משהו, לאחר מכן תמונה של אנינה יוצאת
מחדרו של הקב"ן במדי צה"ל.

15. פנים. מטבח. אחר צהריים.
אנינה עומדת מול השיש במטבח באיפור כבד ובחלוק בית. היא מחליטה
להכין לעצמה ארוחת ערב. היא פותחת את המקרר ובוהה בו.
קאט ל-  אנינה שוברת ביצים ושופכת את תכולתן לתוך קערה.
קאט ל-  אנינה מניחה מלפפון על קרש. עם סכין היא חותכת אותו
לשניים באגרסיביות.
פתאום מצלצל הטלפון. אנינה מרימה.

אנינה:
הלו?

סוקרת:
שלום, מדברת ענת מגאלופ ישראל, מכון לסקרים בינלאומי, אנו
עורכים סקר קצר ורציתי לשאול כמה שאלות. השאלון לוקח בד"כ כחמש
עד עשר דקות, יש אולי גבר בבית?

אנינה:
לא, ואל תתקשרי לכאן יותר, הבנת?

היא מנתקת את הטלפון ונותנת ביס במלפפון.

16. חוץ. רחוב. לילה.
אנינה, לעיניה משקפי שמש ולראשה מטפחת, עומדת בתחנת אוטובוס.
שי מתקרב. היא קולטת אותו ומסתובבת לצד השני.

שי
סליחה, 5 עבר כבר?

אנינה (מנסה להסתתר מפניו):
לא יודעת. תשאל מישהו אחר.

שי:
מה... אנינה, זאת את?

שי נעמד מולה.

אנינה:
לא! אל תסתכל עלי ככה...

הוא תופס אותה ומפנה אותה אליו.

אנינה:
אני נראית זוועה.

שי
לא נכון. את נראית נהדר.

אנינה:
מה, מה באמת?

שי:
כן, את נראית מצוין.

אנינה:
אתה חושב?

היא מחייכת. לפתע היא נזכרת באנטומיה המצערת שלה. חיוכה נמחק.

אנינה:
אני לא... נראית לך... מוזר?

שי מוריד את משקפי השמש שלה. כל האיפור שלה מרוח והעיניים שלה
אדומות.

שי:
את שמה יותר מדי איפור.

אנינה:
כשאני בדיכאון אני תמיד מתאפרת בלי סוף, עד שאני נראית כמו
קרקס.

שי:
קשה להיות אישה.

אנינה שולפת מהתיק כרטיס ביקור ומושיטה אותו לשי. שי מביט בו.
על הכרטיס כתוב "אנינה נושה. אושייה. טל':....". הם מביטים זה
לזו בעיניים.

אנינה:
אני נוסעת.

שי:
לאן?

אנינה:
למקום שאפשר לנוח בו. שקט. ציוץ ציפורים. אולי יהיו גם
חתיכים.

שי:
איפה זה?

אנינה:
אברבנאל. צ'או.

אנינה הולכת ומסתכלת על הקיר שליד המדרכה, עליו מודבקות לוחות
מודעות.
אחת המודעות זועקת "דרושות! כוסיות עם ביצים" היא מסתכלת למעלה
כאילו לשמש, "מסתנוורת", מרכיבה מחדש את משקפי השמש שלה, תולשת
את הטלפון מהמודעה, וממשיכה ללכת.

אנינה (v.o)
הייתי חייבת להשמע דרמטית. הלכתי בכלל לאירוע מהמם עם מלא
מפורסמים.
ובקשר לבעיה הקטנה שלי - זה בסדר. מגיל 0 ידעתי שאני לא כמו כל
הבנות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בנים שלובשים
חזיה או בנות
שלא?
מה יותר יפה?



סוטה מבולבל


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/04 3:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי בראומן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה