המדרכה רטובה
הטיפות מרצדות בשלוליות
דמות באפלה
לא יודעת לאיפה לפנות

מכווצת מקור
בבית המיטה קרה
לבד בגשם
נוטפת עוד טיפה מרה

כל שנות ילדותה מול עיניה חולפות
תוהה כמה זמן עוד נותר לה לחיות
בוכה בשקט בעיניים יבשות
טיפות הגשם מחליפות את הדמעות

גרה בחדר קטן
מעט חלומות והרבה זכרונות
כשהכל כבר עבר
כל שנותר לה הוא רק לחכות

הגשם פסק
מרימה מבט רך ושואל
אור ראשון
דמות נעלמת בערפל

בלילה קר, לפני מספר שנים, בדרך חזרה הביתה, נתקל מבטי באישה
זקנה שעמדה לבד, בחזית בית הכנסת, ברחוב הצר...