שלום קוראים לי שמוליק ואני בעל מוכה.
הכל היה תמיד נפלא, הכרנו במועדון, אני יזמתי הכל, ניגשתי
ושאלתי: "אפשר להזמין אותך למשקה קל?" התשובה היתה: "כן למה
לא? שתיה בחינם..." אחרי שרקדנו כל הלילה, זזנו לדירה שלי,
בחיים לא נהניתי כל כך ממשחק שבץ-נא, המילים של אישתי לעתיד
כמו: "תוריד", "זבל", "פן", "תחטוף", "מכות", "רצח" לא גרמו לי
לחשוב שאני אגיע לכך שאני עומד פה ומספר לכם את הסיפור שלי.
חשבתי שהמילים הם רק צירוף מקרים, לא ידעתי לעשות 1+1...

אחרי שיצאנו במשך חצי שנה, ביקשתי שנעבור לגור ביחד, בהתחלה
ישנו במיטות נפרדות, כי אני גדלתי בבית דתי, אני עד היום שומר
מצוות למרות שאני לא חובש כיפה. קיצור, לא היה נעים לי, אבל
היתה הבנה מהצד השני ביחסים. אחרי חודשיים שגרנו ביחד התחלנו
לקיים יחסי מין, לא פחדנו שיהיה ילד ולא בגלל שהיה חשש להיותי
עקר. היינו עושים הכל ביחד. הפעם הראשונה שרבנו היתה כשגבר
מושך חלף על פנינו ברחוב, לא יכולתי שלא לשים לב למבטים של
אישתי לעתיד, הייתי חייב להגיד משהו, ואמרתי, ואז חטפתי כפה,
"איך אתה מעז?! אסור להסתכל?!" ישר התנצלתי. הזלתי דמעה מעוצמת
הכפה, אל תחשבו שאני סיסי או משהו, למרות הכאב לא היה איכפת לי
כי אחרי הריב בא המייק אפ סקס שנמשך כל הלילה (תשע פעמים,
תאמינו או לא...) אז אמרתי חפיף.

התחתנו באוגוסט, היה קשה למצוא מישהו שיחתן אותנו. בסוף התחתנו
חתונה אזרחית בקפריסין, הקהילה שם קיבלה אותנו יפה אז החלטנו
לעבור לשם. אחרי שנה בקפריסין הגעגועים שלי הביתה התחילו,
רציתי לעזוב, והצקתי לאישתי והתגובה היתה מכות, המכות כבר הפכו
לדבר יומיומי בתקופה זו, אז החלטתי לברוח.

כיום אני רווק, בעיקרון נשוי, אבל בישראל נישואים בין שני
גברים לא תקפים, שמעתי שהוא חי בברזיל בקומונה עם עוד ארבע
גברים שחורים, הלוואי שיקבל סרטן המעי הגס!
אני מקווה שההורים שלי לא יגלו שכל זה קרה, הרי הם חשבו כל
הזמן שאנחנו סתם חברים טובים.