היא יצאה החוצה, קצת לשאוף אוויר.
אור הירח האיר עליה ממעל, והכוכבים חזרו ונעלמו בתוך העננים.

היא התיישבה על המדרכה וכיסתה את עינייה בידייה.
עצובה הייתה, לא יידעה מה עולמה רצה ממנה.
כל כך התעלל בה בשנים האחרונות.
טיפה של דמעה זלגה על לחייה.
היא לא יכלה להחזיק עוד בפנים והתחילה לבכות.

היא מצא אותה כך, באמצע הרחוב, באמצע הכביש, שוכבת ובוכה.
ובלי להגיד מילה נשכב לידה עם הפנים לכיוונה ונשק לה בלחי,
ולחש "אני אוהב אותך".

היא לקחה את ידו בידה ורצה לכיוון השדה.
הוא רץ אחריה, איתה, לא יודע לאן, למה...

שנייהם עכשיו שוכבים יחד באמצע השדה.
השמש כבר התחילה להופיע, והוא מעליה, מזיז את שערה ומנשק אותה,
ולוחש "אני אוהב אותך".

היא לקחה את ידו בידה ורצה לכיוון הצוק.
והוא רץ אחריה, איתה, יודע לאן, למה...