זה סיפור שמלווה בהרבה אמונה,
זה סיפור שבעצם נבנה ממזמן,
היא באה אליי והכניסה אור ושמחה,
אך לעיתים בגללה נגרמה לי אכזבה מרובה.

בזמנים קשים אותי עודדה,
בלילות קרים אותי היא חיממה,
כשהיה לי קצת רע אותי היא עטפה
כשהייתי זקוקה לה אותי היא ליטפה.

עם תחושה שבלב - שהיא שייכת רק לי,
ותכליתה נועדה רק בשבילי,
היא נבראה כדי לספק את צרכי,
היא קיימת כדי שלא אטבע מרגשותיי.

יש הרבה שישאלו מה פשר הדבר,
סיפור שכזה, אצלהם לא קיים,
"זה לא שיגרתי, ולא אמיתי"
אך לצערי, אין לי דרך לאותם אנשים להסביר,
זה עניין שפשוט בלב מרגישים.

לה אודה מקרב לבי,
על כך שהיא כל רגע נמצאת לצדי,
בלעדייה לעולם לא הייתי לשרוד מצליחה,
זוהי בעצם




                       האמונה, התקווה.