הוא רעד ולא הצלחתי להבין למה.
כזאת אני, אני כל כך תמימה, אף פעם לא רואה מה שבאמת קורה.
ופתאום הוא נישק אותי. נשיקה קטנה ועדינה על השפתיים.
נשיקה שבזכותה הרעד עבר אלי.
רעד מוזר, רעד שלא ידעתי על קיומו.
אף פעם לא רעדתי כך. רעד מאהבה.

נשקתי לו, לא הצלחתי להחזיק ת'צמי.
הוא היה כל כך חמוד ומתוק.
הוא כל כך רעד. ועדיין לא הבנתי למה.

ומאז שנינו רעדנו, רעדנו בנשיקותינו, בליטופינו ובדבורינו.
לא ידענו שאהבה כזאת עצומה יכולה להיות.
ואנחנו... אנחנו עדיין רועדים.