[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








למעשה, אף פעם לא חשבתי על עצמי בתור בן אדם בעל היגיון רב
מדיי. תמיד היה איזה משהו שגרם לי להבין דברים ברמה אחרת,
אינטיליגנטית יותר אנשים יגידו - אני אומר בצורה אחרת.
ניסיתי לחתור לשורש הבעיה, אבל היה משהו שעצר אותי, שאמר לי -
כמו תמיד - "עזוב, למה לך להתחיל עם זה בכלל" וככה השארתי את
העניינים כמו שהם.

בזמן האחרון אני מתחיל לשכוח דברים. דברים קטנים, אני יודע.
חבר שלי אמר לי שאין מצב שזה בגלל הירוק או החום. "זאת הקרינה
מהפלאפון". אני לא בטוח כ"כ. למען האמת אני בטוח בדבר אחד - זו
לא היא. אולי בעצם לא כ"כ בטוח.

ישבתי על הרציף וחשבתי לעצמי, מה ייקרה כבר אם אני אקח את זה?
מה זה ייעשה לי כבר? מפעם אחת לא נהרגים. אז ניסיתי, בלעתי את
הקובייה המתוקה. היה לי טעים, מן שילוב של מריר עם הרבה סוכר,
חייכתי חיוך, והסתכלתי בשעון שלי. הספרות החלו לרוץ במהירות...
לפתע אני מרגיש דחיפה קלה בגב, ראיתי חור ענקי נפער, בקצוותיו
אש ירוקה-סגולה-חומה. ניסיתי לשבת, הרגשתי דקירה קלה בעיניים
ועוד פעם דחיפה בגב. נכנסתי לעולם של צבעים מוזרים, שהתעוותו
ככל שניסיתי להתעמק בהם יותר. הרגשתי כאילו יצאתי מהגוף
ועופפתי באויר. הצבעים התערבבו וייצרו תרכיזים של צבעים
נוספים, צבעים שאף פעם לא ראיתי.. נכנסתי למקומות שלא הכרתי,
ראיתי דברים בצורה אחרת. זה כמו להוריד באסלה כמה סוגים של
צבעים ולראות מה יוצא. פיזמתי לי שירים, ראיתי את עצמי בעוד
כמה שנים, מאושר ויפה.
הרגשתי מכה חזקה בראש, ולפני שאיבדתי את ההכרה הספקתי לראות
שני אנשים שחורים-כתומים לוקחים משהו ובורחים..

"רצח רבותיי, רצח! למכירה, מוח מקולקל במצב מזויף"


"רצח התבצע אתמול, על הרציף בשעה שש. דבר נוסף לא נמסר"

פסיכדליה - פ' ס' י' כ' ד' ל' י' ה'. פסיכדליה. מילה שמתארת
גוונים וצורות. LSD.

התעוררתי עם השחר, העיניים כואבות. הסתכלתי מהחלון וכל מה
שיכולתי לראות הוא ציפורים עם כנפיים מעץ עפות בחוץ. קמתי
מהדבר שהייתי עליו, מן פח גדול מאוד שנראה קצת כמו ארנבת,
ונפלתי לתוך תהום, השיער שלי מתעופף ברוח. נחתי על מצע של דשא,
והסתכלתי סביבי. ראיתי רק צבעים וצורות, מחצלות קש עם עיניים
בצבע דבש משתוללות בצבעים מוזרים וחתולים שהפרווה שלהן מחליפה
גוונים במהירות. שפשפתי את העיניים, לא הבנתי מה קורה. עצמתי
לרגע את העיניים וזינקתי קדימה, הנה אני שוב באויר, מרחף ונהנה
מהבריזה הנעימה, חיוך גדול מתפשט לי על הפנים, ופיתולים וצורות
משונות מביטות עליי ומתחלפות. ראיתי את המדרכה מתקרבת אליי
במהירות, לפתע שמעתי "קנאק" חזק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנשים לא
מאושרים, בדומה
לאנשים ששנתם
נודדת, תמיד
גאים בכך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/04 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורון מלכישוע צור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה