הוא לא ידע ממי
הוא לא ידע למה
אבל המפתח היה בידו
והענן עליו ישב המשיך לצנוח
מטה... מטה

פתאום הוא נעצר
הענן התפוגג והוא עמד.
שתי דלתות ניצבו להן מולו
אחת מכל צד...

הוא פתח את הדלת מימין...
ראה אש, עבדים ושדונים קטנים.
הוא נבהל...
כל מפתח מתאים לדלת אחת,
האם זה מה שנגזר עליו ?

אבל עדיין... משהו בו פעם
ואמר לו "תנסה תנסה"...
אז הוא ניסה
וגם הדלת השניה נפתחה ממש בקלות,
בלי שום מאמץ.

שם ראה גן ירוק...
אנשים כורעים מתחת לצל
עצי התאנה שבחצר
היה נדמה לו שהוא חולם
אבל צביטה קטנה בלב
הבהירה לו את המצב...

מצד אחד... כל-כך הרבה רשע
ומהצד השני... רוגע ושלווה כה רבה
אך פתאום הבין את משמעות
הצביטה הקטנה...

הוא לא רצה להיות עבד
כל חייו
אבל חיי רוגע ושלווה נראו
לו כשיעמום גמור...

מדוכא ועצוב חזר והסתכל על החדר
שבו עמדו שתי הדלתות
זו כנגד זו אך משהו חדש היה בחדר...
דלת בצבע אפור... הוא הבין
זה מה שקיווה לו כל חייו...

רשע ופורענות התערבבו להם
בשלווה ושקט ויצרו דלת
בגווני אפור...
ללא שליטה החל לפסוע לעבר הדלת

הוא הכניס את המפתח
סובב והדלת נפתחה...

"אבל איך קוראים למקום הזה?"
שאל תייר שעבר במקום במקרה...
אבל הוא כבר נכנס.