[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילה רון
/
גן המוות...

אין לה כבר כוח.
יושבת על ספסל ישן בגן שכולו כבר מת העצים פצועים השמש שפעם
זרחה והאירה התאבדה לשקיעה עצובה השושנים כבר מזמן נבלו ומתו.
היא יושבת שם עם שמלה שחורה האיפור שעל עיניה כבר מזמן נמרח אך
מסרב לרדת מעל פניה היפות
והיא,
היא מחכה עוד למישהו שיבוא ולקחת אותה יום וליל ליל ויום היא
צועקת לו - לאותו הבחור הארור שפשוט מסרב לבוא והיא בוכה.
מסרבת להאמין שנשארה לבד.
דמעה אחרי דמעה אחרי דמעה והנה הגשם התחיל לרדת והיא לא זזה
ממקומה - על הספסל העלוב הזה בגן המת הזה מחכה לאהוב הארור הזה
ובוכה...
מתייסרת על בחור שאפילו לא הכירה.
שנה על גבי שנה על גבי שנה והנה הוא הגיע אבל היא כבר זקנה
ועלובה שמלתה כבר קרועה והאיפור העקשן שסירב לרדת ירד לגמרי.
והיא.
לא הספיקה כלום.
רק נתנה לו נשיקה.
ואמרה לו:

"סליחה, אני אוהבת אותך"

והוא...

הוא המשיך לטייל בגן המוות וחיפש בו אישה שעוד מחפשת אהבה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תיגעי בו רגע.
מרגישה את הדופק
?
עכשיו תראי איך
הוא זז.
יש לך מטריה ?


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/04 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה רון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה