|
אדון קלילות שלוקח הכל קשה
לא מצטער אף פעם.
אולי כי שום דבר לא באשמתו חוץ מהכל.
חוץ ממה שבאשמתי.
אדון קלילות שלוקח הכל קשה לא יודע להחליט
אם הוא רוצה שווארמה או פרגית,
השאלה הנצחית.
הדבר היחיד שמונע ממנו להחליט זה החוצץ הזה,
הוא רק צריך לדעת אם הוא רוצה את מיס לשבור את החוקים.
אדון לא יודע מה הוא רוצה, כנראה גם אף פעם לא ידע.
בסטיאוציה חוזרת ונשנית אדון קלילות
שלוקח הכל קשה נשבר ומתקן את החומות מהר מאד.
אי אפשר לתת למיס לשבור את החוקים
להוציא עוד לבנה בדרך לרצח החזות.
אדון קלילות שלוקח הכל קשה מפחד מטיסה לעננים
אפורים נצחיים.
טיסה במושבי שמיים עם דיילות וקולה.
הוא הטייס.
אדון לא יודע מה הוא רוצה לא יכול לנווט את המטוס
למרות שלידו יושבת מיס לשבור את החוקים,
שיודעת בדיוק לאן העתיד צריך לקחת אותם.
אדון קלילות שלוקח הכל קשה מעדיף לקחת עיקופים
לארצות כתומות ולעולם לא.
לעולם לא ישוב לאדמה,
לעולם לא ישוב לאדמה...
למרות הפחד מהלא נודע,
אדון לא יודע מה הוא רוצה מפחד מהברור.
מיס בצד השני של המראה לוקחת את המזוודות שלה והולכת
בכוונה לחזור.
אדון קלילות שלוקח הכל קשה עוד לא מנסה לעצור בעדה
ותופס לה את היד רגע אחרי האחרון.
מיס בצד השני של המראה מטפסת למציאות באמצע הזמן
הלא נכון.
המחוגים שמתקתקים לכל אחד מהם על התסכול
לא יודעים לאיזה כיוון לפנות.
אדון לא יודע מה הוא רוצה לא יודע מה להגיד להם
ומיס לשבור את החוקים,
כבר לא יכולה לנשק אותו.
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.