לכל אחד יש את הצבע שלו,
פעם חשבתי שורוד זה הצבע שלי,
טעיתי, והבנתי משהו מלשבת פה,
שכל הצבעים בעולם - זה אני.

אז חשבתי כל מיני מחשבות,
כמו ששירה ויעל הם מאוד אדומות,
שאבא הוא חום, ואלעד הוא אפור,
ושלאימי אותו גוון כגוון האור,
שאסף הוא צהוב ועיינה ירוק מנתה,
והדבר היחידי ששחור הוא אתה.

אז ניסיתי חזק לעצור את הדמעות,
אבל פתאום אחרי כמה ניסיונות,
הבנתי שלמרות שלבן זה כל הצבעים,
ולמרות שבעולם יש כל כך הרבה גוונים,
זה לא הופך את הכל לקשה פחות,
כי צבעים לא יכולים למחוק צלקות.