"פרופיל. כעת היישר מבט. הצג את המספר." צווח הצלם.
פוטו שוט מהיר
צריבה שחורה באצבע הנחתה על גיליון לבן מעוטר מסגרות שחורות.
אשם!
"מה פשעי? איני חשוד עוד קודם לאשם?"
"אינך!
הנך אשם!"
"ומה פשעי? מה החטא?" הלם בחוזקה בשולחן שניצב למולו וכרסו
הדלדלה.
"היותך אתה!"
הוא הביט בצוהר המסורב מנסה למצוא את זיו החמה שקרניה הופצו
מבחוץ, לצערו, מצא רק מראה שסנוורה אותו בקרניים האבודות. ידע
שהוא ניבט להם מבעד למראה זו, ידע שכל המלאכים יושבים שם אל
מאחוריה ומגחכים. הם אלה ששפטו אותו בחומרה שכזו.
טיפות זלגו מסנטרו.
הלחות, החום פה. גיהינום.
ואלוהים בפנים מקומטים יושב לו מעל השמש ומכוון קרניה להישבר
על המראה ולסנוורו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.