אבא שלי הוא שוטר, הוא שוטר טוב, אפילו שוטר טוב מאוד, אני
זוכר שפעם אחת הוא סיפר לי שהוא תפס שלוש בני זונות(ככה הוא
קרא לכול מי שהיה פושע) לבד, בלי השותף שלו שהיה חולה באותו
יום, הוא גם אמר לי שאחד מהם היה גם ענק ("הבן זונה היה
ענק").
בגלל זה הוא קיבל מדליה, הוא בקש מאימא שתצחצח אותה כול יום
שתהיה יפה, כול פעם שהוא חוזר הביתה הוא מסתכל עליה, זה מוזר
קצת.
עוד מעט אבא יהיה מפקד מחלקה, זה תפקיד טוב מאוד, אבא אומר
שככה הוא יהיה אחראי על חמישים אנשים, חמישים, חלק מהם אפילו
יותר מבוגרים ממנו, אבל הכל תלוי ביוסי, המפקד של אבא, או כמו
שהוא קורא לו "יוסי הבן זונה" (למרות שיוסי לא פושע גם לו הוא
קורא ככה, וגם אני יודע שאימא שלו בכלל עורכת דין).
יוסי הוא המפקד הגדול, אבא אומר שהוא קיבל את התפקיד רק בגלל
האימא המוצצת שלו( אני לא יודע מה זה אבל זה נשמע לי מצחיק).
הוא שונא את יוסי, הוא שונא את יוסי מאוד...

פעם אחת אני זוכר שאבא חזר הביתה והיה ממש עצבני, זה היה עוד
פעם יוסי, זה היה לפני שהוא קיבל את המדליה, הוא היה סתם שוטר
רגיל, הוא הוריד נעלים ישב בכורסא וראה משחק של בית"ר, אבא אהב
את ביתר, הוא מאוד אהב את בית"ר, אבל הוא שנא שהם מפסידים,
באותו יום הם הפסידו, אימא עברה לידו, לא מולו רק לידו, היא לא
הפריעה לו לראות היא רק רצתה לתת קצת גרעינים, היה כבר שלוש
אפס להפועל, אימא הייתה קרובה מידי, הוא העיף את הצלחת, ונתן
לאימא אגרוף בבטן, הוא אף פעם לא נתן לה אגרוף בפנים, אימא
אמרה שזה בגלל שהוא אוהב את הפנים שלה, אז כנראה שאבא לא כול
כך אוהב את הבטן שלה.

אימא שלי מקיאה הרבה, בדרך כלל אחרי שאבא "מדבר" איתה, אבל
לפעמים גם סתם בלי שום סיבה, אבל היא מקיאה על עצמה, אף פעם לא
על הריצפה או הכיור, אבא אוהב נקיון. היא גם צריכה שירותים
הרבה, היא אומרת שזה משהו בכליות, כואב לה שהיא בשירותים, אני
זוכר שפעם אחת היא צעקה בפנים כול כך חזק את שהשכן שלנו מנשה,
נכנס אלינו הביתה בריצה, ושאל מה קרה, אימא אמרה שהיא נפלה,
אימא נופלת הרבה, או לפחות ככה אבא אומר, גם כשאימא הייתה
בהריון, ולקחו אותה לבית החולים אבא אמר שהיא נפלה במדרגות,
אבל היא לא נפלה, היא ישבה בספה, היה לה קצת קשה לנקות את הבית
בגלל הבטן שלה, היא הייתה בחודש שביעי,הייתה אמורה להיות לי
אחות קטנה, אימא רצתה לקרוא לה בטי, אהבתי את השם הזה, זה היה
שם יפה מאוד, אפילו אבא אהב אותו.
הרופא אמר שהיא צריכה לנוח, בגלל ההריון, אבל אבא אמר שקצת
ניקיון לא יזיק לאף אחד, אז היא ניקתה כל יום, באותו יום עזרתי
לה, עשיתי את הניקיון הכי טוב שיכולתי, כי ידעתי שאבא אוהב בית
נקי, אפילו ניקיתי את המדליה שלו פעמיים, כדי שיהיה מרוצה, אבא
לא היה מרוצה, השירותים לא היו נקיים כל כך, ואימא אמרה שהיא
מצטערת, אבל היא הייתה קצת עייפה. אבא לקח אותה לצד, רציתי
להגיד לו שזה אני שניקיתי, אבל פחדתי אני מודה.
אבא נתן לאימא שני אגרופים לבטן, וכשנפלה אמר לה: "כמה פעמים
אני צריך להגיד לך שהבית שלי צריך להיות מצוחצח!!!"
הוא הוסיף עוד בעיטה לבטן, היא שכבה על הרצפה, ודם התחיל לרדת
מלמטה, היא רק אמרה בשקט: "בטי שלי, למה את בטי?"
רציתי לרוץ לעזור לה, נשבע, אבל לא יכולתי לזוז, אבא הלך למטבח
והכין לעצמו כריך עם נקניק ומלפפון חמוץ בדיוק כמו שהוא אוהב,
הוא חייך, אני הכרתי את החיוך הזה, זה היה אותו חיוך שהיה על
הפנים שלו, שהוא אמר לי לבוא אליו שניה לחדר כי הוא צריך
להסביר לי משהו.
אחרי שהוא לקח כמה ביסים מהכריך שלו הוא התקשר לרופאים שיבואו
הביתה, הוא אמר להם:" מהר, אישתי מדממת -  היא נפלה במדרגות  -
ברור שאני לא אזיז אותה, אני יודע מה אני עושה, אני שוטר!"
הוא נכנס לחדר והזיז את אימא שלי, למרות שהוא אמר שהוא לא יזיז
אותה, הוא בכל זאת הזיז, הוא שיקר, הוא עשה את זה הרבה.
אימא חזרה אחרי שבוע, הבטן שלה הייתה קטנה כמו פעם, שאלתי אותה
איפה בטי, היא אמרה שבטי לא הצליחה להחזיק מעמד, ראיתי שהיא
בכתה, לא ירדו לה דמעות אבל היא בכתה...