האיש ההוא עומד לעשות צעד שישנה את חייו לתמיד.
הוא הולך להשאיר את כל צרותיו מאחור ולצעוד אל עתיד חדש.
הוא קצת פוחד מהצעד,
קצת חושש מה יקרה אחרי,
מה יגידו אחרים על מה שהצעד הזה הולך לגרום.
אבל הוא החליט.
הוא החליט כבר אתמול.
הוא התווכח עם עצמו בדרך אבל עכשיו הוא נחוש מתמיד.
הצעד הזה הוא הדבר הטוב ביותר בשביל משפחתו,
הוא היה בטוח בזה.
הוא נזכר בפרצוף של הבוס שלו כאשר אמר לו שהוא מצא עבודה טובה
יותר.
הפרצוף הזה היה שווה הכול.
את כל התסכול והזעם שנצבר במשך 15 שנות עבודה במשרד לעורכי
דין,
עכשיו הוא הולך להיות עצמאי,
אף אחד לא יגיד לו מה לעשות.
המעמד הזה שלפני הצעד גורם לו להרגיש בשמיים.
כאילו הוא נמצא בקומה המאה של בניין גורד שחקים.
הצעד שלו אולי אפילו יהיה בחדשות. אחרי הכל זה הוא צעד משמעותי
ביותר.
לא לכל אחד יש את האומץ,
אבל לו יש.
זהו, זה כבר הוחלט.
(למרות שיש לי ספקות)
אין לך שום ספקות, הוא אמר לעצמו בקול.
מה שבטוח הוא יוכל להסתכל לאמא שלו סוף סוף בעיניים.
אחרי שנים שהסתתר מהתמונה שלה שנמצאת בסלון,
הוא יוכל להביט לה בעיניים ולומר:
אני גאה באשר עשיתי.
(אתה רק דוחה את הרגע)
טוב, הגיע הזמן.
האיש ההוא ראה שהמעבר פנוי,
הוא לקח נשימה ארוכה ארוכה
וצעד...

אף פעם בחייו הוא לא נהג על מרצדס.
לפחות הוא נפל על אחת.